"תנועת הנוער הציוני" MJS
- Moshe Gromb
- 5 בנוב׳
- זמן קריאה 2 דקות
בצרפת שלפני המלחמה הייתה קיימת פדרציה של ארגוני נוער ציוניים, שמטרתה הייתה להפיץ את הרעיון הציוני בקרב הנוער היהודי של צרפת, אך כל קבוצה בתוך הארגון הזה שמרה על האוטונומיה שלה. אחרי הכיבוש הגרמני ביוני 1940, החלה פעילות ציונית ספוראדית ומקומית, בעיקר בהקניית חינוך ציוני לבני הנוער אולם לא נעשה כל ניסיון לאחד את הזרמים השונים של הנוער הציוני בשל הפיזור הגיאוגראפי, קשיי הקשר והשסעים האידיאולוגיים. במאי 1942, התקיים במונטפליה הקונגרס הראשון של תנועות הנוער הציוניות בתקופת המלחמה.
בקונגרס השתתפו כ- 25 נציגים שהגיעו מהאזור הדרומי ה"חופשי". בקונגרס הוחלט על הקמת תנועת נוער ציוני, MJS שתאחד את כל הצעירים הציונים בצרפת תוך התעלמות מהבדלים מפלגתיים ומתן דגש לגורמים משותפים: ארץ ישראל, חלוציות והעבודה המעשית. הוחלט גם להתארגן כתנועה חשאית ולא כחלק מהאוז'יף, כתנועה רשמית דבר שחייב להירשם כחוק כיהודים אצל הרשויות.
החלטה עקרונית נוספת הייתה להתמקד בפעולות הצלה ולא בפעילות צבאית. הצעירים הציוניים יכלו להציל את עצמם על ידי הליכה למאקי (קבוצות גרילה) או על ידי מעבר לשוויץ או לספרד. בהמשך, החליטו גם להפריש אחוז מסוים של חבריהם לקבוצות המאקי כדי להתמודד עם טענות שתגענה לאחר המלחמה כי לא היו שותפים להתנגדות המזוינת.
החלטתם יצרה חלוקת עבודה עקרונית שהתקיימה בין "תנועת הנוער הציוני" וה-A.J . הראשונה התמקדה בפעילות ההצלה ואילו ה-A.J התמקד בפעילות בעלת אופי צבאי. עם זאת יש להדגיש, שחלוקת תפקידים זו לא הייתה נוקשה בעיקר מפני שרבים מחברי "תנועת הנוער הציוני" היו גם חברי ה- A.J ומפני שגם ה- A.J עסק בפעילות הצלה.
ה-A.J מבחינתו היה מעוניין במאגר כוח האדם של "תנועת הנוער הציוני" כי כך קיבל גישה למקורות הכספיים של ההסתדרות הציונית. בעת המעצרים ההמוניים באזור הדרומי באוגוסט 1942, הקימה תנועת הנוער הציוני את ה"שרות הסוציאלי של הצעירים", שעסק בעיקר בהברחת ילדים מהמחנות ובהסתרתם. הארגון הוקם בשיתוף פעולה עם ה"סיזיים", הארגון המחתרתי של "הצופים היהודים".
בסוף 1942 החליטו שני הארגונים לשתף פעולה ביניהם תחת ועדת פיקוח משותפת. בינואר 1943, הקימה "תנועת הנוער הציוני" רשת לעזרה להסתרה, להנפקת תעודות מזויפות וחלוקתן בשם "חינוך גופני". נציגיהם איתרו צעירים שהיו זקוקים למחבוא ושיכנו אותם בחוות חקלאיות.
כמו כן השתתפו חברי הרשת בפעילות של הברחת שיירות ילדים לשוויץ. לצורך זיוף מסמכים, הם יצרו קשרים לשיתופי פעולה עם עובדי עיריות וראשי מועצות מקומיות תוך נטילת סיכון אישי רב. הם עסקו גם בפעילות חינוכית במסגרתה ערכו בסתר חוברות, קורסים להיסטוריה יהודית וקורסים בציונות. כמו כן הקימו ספריה ניידת.
מקור: חוברת משותפת של בני ברית ולוועדה להוקרת גבורתם של המצילים היהודיים בשואה
תגובות