רקע רעיוני

אתר זה מבוסס על אסופה מרובת הכרכים, "יהודים שהצילו יהודים בשואה" שכתב משה גרומב. כאן נביא חלק מסיפוריהם של אלפי יהודים שהצילו יהודים, גיבורים נשכחים של השואה שבקורבנם הקדוש ובמופת גבורתם ציוו לדורות הבאים את החיים.
 

קרוב לשמונים שנה לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה, עדיין נוטה ההיסטוריוגרפיה של השואה להתרכז ביהודים כקורבנות, למרות שלצד השמדת יהודי אירופה על ידי הגרמנים ועוזריהם, פעלו יהודים רבים נגד גורלם המר. מאות אלפים לחמו בצבאות הברית ובשורות הפרטיזנים, מרדו בגטאות והתקוממו במחנות ההשמדה. אחת התופעות של הגבורה היהודית בשואה שהוצנעו ביותר, היא זו של יהודים שהצילו יהודים אחרים, תוך סיכון עצמי רב. כפי שקובעת חוקרת השואה בלה גוטרמן זהו "פן נוסף ובלתי מוכר דיו בחקר התגובה היהודית בתקופת השואה".

בשנת 1953 החליטה מדינת ישראל, בחוק הזיכרון לשואה ולגבורה, להטיל על מוסד "יד ושם" לשמש גם רשות זיכרון ל"חסידי אומות העולם", אשר שמו נפשם בכפם להצלת יהודים. אך כפי שכתב חוקר השואה יהודה באואר "לא רק לא-יהודים הצילו יהודים; יהודים הצילו יהודים גם כן, ולא יהודים אף ניצלו לעתים על ידי יהודים."* מבלי להמעיט בערך פעולותיהם של "חסידי אומות עולם", ידוע כי רבים מהם נעזרו ביהודים במהלך ההצלה. ללא סיוע זה הייתה שליחותם קרוב לוודאי נכשלת.

יש לזכור כי יכולתם של היהודים לפעול הייתה מוגבלת יותר מזו של הלא יהודים, שלא נרדפו על ידי הנאצים, ולכן יש להעריך את פעולות המצילים היהודים לאור מגבלות אלו. תופעה זו של הצלה על ידי יהודים מצטרפת ליתר תופעות ההתנגדות היהודית לנאצים ומחזקת את סתירת הטענה כי היהודים הלכו למותם "כצאן לטבח"." פעילותם של המצילים היהודים מהווה דוגמה ומופת לסולידריות יהודית ואנושית, וביטוי עליון לערכים היהודיים העתיקים "כל ישראל ערבין זה לזה" ו"לא תעמוד על דם רעך".

הפעולות הללו לא היו אוסף מקרי של אפיזודות מקומיות אלא אוסף רחב של פעולות מתוכננות ושיטתיות. חוברת זו תוקדש להנצחת תופעת ההצלה היהודית כחלק מהמאמץ להפיץ אותה לציבור הרחב. יש לציין שמדינות זרות, העניקו למצילים יהודים רבים עיטורים ממלכתיים.

 

 

מקור: חוברת משותפת של בני ברית ולוועדה להוקרת גבורתם של המצילים היהודיים בשואה