סיפורי מצילים ומצילות - שמות משפחה באות ח'

בלה חזן יערי נולדה בפולין בשנת 1922. בפרוץ המלחמה הייתה חניכת החלוץ-דרור וחברה בקיבוץ שחריה בווילנה. כדי לקשר בין המרכזים של התנועה בפולין ובליטא, שהיו סגורים בגטאות תחת הכיבוש הגרמני, נבחרו בחורות בעלות חזות ארית, תושייה ואומץ לב, בהן בלה, לשמש קשריות בין הגטאות. אחות פולנייה קתולית בבית החולים שבו עבדה נתנה לה את תעודת הזהות שלה ובלה חזן הפכה לברוניסלבה לימנובסקה. באוקטובר 1941 נשלחה בלה מטעם מחתרת דרור לגטו גרודנה בפולין, שם התמקמה ודירתה שימשה מקום מסתור ומפגש לחברי המחתרת שנעו בדרכים. כדי לא לעורר חשד מצאה עבודה כמתרגמת בגסטפו של גרודנה, משם הייתה גונבת מסמכים וחותמות לזיוף תעודות זהות ואישורי מסע. בד בבד יצאה לשליחויות, בעיקר בין גטאות וילנה, גרודנה וביאליסטוק, ובהן הבריחה ידיעות, מסמכים, כסף, ואקדחים. כאשר גברה השמדת היהודים בווילנה הבריחה משם תינוקות לבתי יתומים בביאליסטוק. היא נלכדה ביוני 1942 בשליחות לוורשה ונחשדה בהשתייכות למחתרת הפולנית. נחקרה ועונתה במטה הגסטפו בוורשה אך לא גילתה סודות. לאחר חמישה חודשי מאסר בכלא פביאק הידוע לשמצה הועברה לאושוויץ-בירקנאו בתור אסירה פוליטית פולנייה, שם נחקק המספר 24458 על זרועה. בתחילה עבדה בפינוי סלעים ולאחר מכן כאחות לא מוסמכת בחדרי החולים במחנה הנשים. כדי לטפל באסירות יהודיות התנדבה לטפל בחולות הגרדת בבלוק 25 בבירקנאו. ד"ר מנגלה האמין לדבריה שהיא מוסמכת לטיפול בגרדת והציב אותה בבלוק זה. עם פינוי מחנות אושוויץ יצאה לצעדת המוות ושהתה חודשים נוספים במחנות הריכוז רוונסברוק, מלחוב ובוכנוואלד בגרמניה, וגם בהם שימשה אחות. לאחר השחרור, במאי 1945, הגיעה למחנה עקורים בדרום איטליה, שם הדריכה קבוצת ילדות יתומות, שנקראה "קבוצת פרומקה". עלתה ארצה עם קבוצתה בנובמבר 1945. זכתה באות המציל היהודי מטעם המרכז העולמי של בני ברית ירושלים והוועדה להוקרת גבורתם של המצילים היהודים בשואה.