סיפורי מצילים ומצילות - שמות משפחה באות צ'

יצחק צוקרמן נולד בפולין בשנת 1915. לאחר שסיים גימנסיה עברית הצטרף ל"החלוץ" ולתנועת הנוער הציונית "החלוץ הצעיר". בשנת 1936 נקרא לוורשה כחבר מרכז "החלוץ", ובשנת 1938, עם ייסוד תנועת הנוער המאוחדת "דרור החלוץ", מונה לאחד משני המזכירים הכלליים של התנועה. היה לאחד המנהיגים הבולטים של המחתרת בוורשה ובפולין כולה, נמנה עם יוזמי עיתונות המחתרת ועורכיה, ארגן סמינרים וכנסים חשאיים, ארגן את הגימנסיה של תנועת דרור, עיצב את דפוסי הפעילות של התנועה במחתרת, ביקר בגטאות בשטח הכיבוש הגרמני, היה פעיל בהתארגנות ובהכוונה של הסניפים והתאים של תנועתו בערי השדה ובארגון הכשרות בתנאי המחתרת, קשר קשרי רעות עם אישי ציבור, השתתף בייסוד מסגרות תיאום עם פלגים של נוער הפעיל באורח לא חוקי, בייחוד עם השומר הצעיר. באותה עת התחזקו קשריו עם צביה לובטקין, והיא הייתה לרעייתו ולשותפתו למפעלים ולמאבק. הוא השתתף בפגישה מצומצמת של ראשי שלוש תנועות חלוציות – השומר הצעיר, דרור ועקיבא שבה הוחלט על הקמת הארגון היהודי הלוחם (אי"ל), וצוקרמן מונה לחבר המטה שלו. הארגון לא הצליח לבצע פעולות התנגדות מקיפות בגטו בזמן הגירוש, אך שמר על גרעין פעילים נאמן והפיץ את רעיון ההתנגדות החמושה וההתארגנות לקראתה גם בגטאות אחרים. בדצמבר 1942 יצא צוקרמן בשליחות אי"ל לקרקוב לדון עם אנשי תנועת ההתנגדות שם על דרכי פעולה. במבצע צבאי של הארגון בקרקוב נפצע ברגלו ובקושי הצליח לשוב לוורשה. בינואר 1943 עמד בראש קבוצה קרבית שהתבצרה בבית בגטו ופתחה באש על הגרמנים שניסו ללוכדה. הוא היה שותף להכנות לקראת המרד. מונה למפקד אחת משלוש הגזרות הקרביות בגטו. סמוך לפרוץ המרד נדרש לצאת לצד הפולני של ורשה בתפקיד מיופה כוח של הארגון היהודי הלוחם ואיש קשר עם ארגוני לחימה במחתרת הפולנית. בימי המרד ניסה להעביר נשק ללוחמים, ובימי הקרב האחרונים עסקו הוא וחברים אחרים של הארגון בשיגור משלחת הצלה. המשלחת חדרה דרך תעלות הביוב לגטו הבוער. אחרי המרד היה צוקרמן פעיל עם אחדים מהניצולים בוועד היהודי הלאומי שסייע ליהודים מסתתרים, קיים קשרים עם יהודים במחנות העבודה הנותרים בפולין הכבושה ועם יחידות פרטיזנים יהודיות ביערות שבמרכז פולין. בינואר 1945 שוחררו צוקרמן ואשתו צביה בידי הצבא הסובייטי ומייד נרתמו לעבודה בקרב שארית הפלטה של יהודי פולין. צוקרמן נמנה עם משקמי התנועה החלוצית, והודות לקשרים שיצר במלחמה עם רבים מראשי המחתרת בשמאל הפולני הבטיחו הוא וקבוצת חברים קטנה את יציאת המוני יהודים מפולין בשנים 1947-1946, במבצע שכונה "הבריחה". בשנת 1947 עלה צוקרמן לארץ ישראל. היה מיוזמי הגרעין החלוצי שייסד את קיבוץ לוחמי הגטאות ומוזיאון בית לוחמי הגטאות. צביה לובטקין נולדה בפולין בשנת 1914. מנעוריה הייתה צביה חברת התנועה החלוצית פרייהייט (דרור) ולימים גם חברת מרכז החלוץ. בפרוץ המלחמה נקלעה לשטח שכבשו הסובייטים. בתחילת 1940 חזרה לוורשה שבשלטון הגרמנים כדי ליטול חלק בפעילות תנועתה והייתה מהדמויות הבולטות במחתרת. באביב 1942 נמנתה עם גרעין מקימי הגוש האנטי פשיסטי, ההתארגנות הראשונה בגטו ורשה למאבק חמוש בגרמנים. ביולי 1942, בימי הגירוש הגדול מוורשה, הייתה צביה ממקימי הארגון היהודי הלוחם, ומאז הקמתו מילאה תפקיד חשוב בעיצוב דמותו ודרכו. היא הייתה חברת הוועד היהודי הלאומי, ההנהגה הפוליטית של הארגון היהודי הלוחם, וחברת הוועדה המתאמת עם הבונד. צביה נטלה חלק בפעולת ההתנגדות הראשונה של הארגון היהודי הלוחם בינואר 1943 ובמרד גטו ורשה באפריל. בימים האחרונים של המרד שהתה בבונקר מפקדת הארגון ברחוב מילה 18. ב-10 במאי עברה עם קבוצת הניצולים דרך תעלות הביוב לצד הארי של העיר. עד סוף המלחמה הייתה במחתרת ובמחבוא בוורשה הפולנית. הייתה חברה בפלוגות אנשי הארגון היהודי הלוחם במרד אוגוסט-אוקטובר 1944. בתום המלחמה הייתה ממארגני "הבריחה" – העלאת שארית הפלטה לישראל. שרדה ובשנת 1946 עלתה לארץ ישראל ונמנתה עם גרעין היוזמים והמייסדים של קיבוץ לוחמי הגטאות ומוזיאון בית לוחמי הגטאות.