סיפורי מצילים ומצילות - שמות משפחה באות ת'

רנאטו תשובה נולד בלוב בשנת 1894. אביו, יעקב תשובה, היה חלוץ הציונות בבנגזי וכיהן כנשיא הקהילה היהודית. יעקב תשובה נקט בצעדים לקידום פעילות ציונית בלוב, ואף התכתב בנושא זה עם בנימין זאב הרצל. ביתה של משפחת תשובה שימש אכסניה לאורחים מכובדים שהגיעו מישראל לביקור בלוב. בשנת 1919 ייסד רנאטו תשובה את הארגון הציוני "חוג הרצל". ארגון זה שם דגש על לימוד עברית והגנה על רעיון האחדות של ארץ ישראל ופעל לשיפור תנאי החיים של הקהילה בבנגאזי. כשנגזרו על היהודים גזרות על בסיס דתי, הגיע תשובה להסדרים עם השלטון הפשיסטי והצליח למזער את הנזק. בשנת 1937 ביקר מוסוליני בלוב, ויהודי בנגזי קיבלו את פניו באהדה. תשובה העניק לו שי שעליו חרוטות ברכות מן התורה. אבל בשנת 1938 נחקקו חוקי הגזע באיטליה והופעלו נגד היהודים בלוב. שלושה יהודים חפים מפשע הועמדו לדין ונגזר עליהם גזר דין מוות. תשובה והרבנים הראשיים של הקהילה מחו נגד השלטונות ופעלו לביטול גזר הדין. בשנת 1942 החלה הסלמה חמורה בהענשת היהודים. מוסוליני הורה על דילול האוכלוסייה היהודית של לוב, והוראתו יצאה לפועל. בשנת 1943, לאחר פלישת גרמניה לאיטליה ונפילתה של איטליה הפאשיסטית, הוקמה ממשלת בובות איטלקית בחסות הנאצים, הרפובליקה הסוציאלית האיטלקית. השלטון הפשיסטי גזר על הגליית היהודים למחנה הריכוז ז'אדו. האיטלקים דרשו מהנהלת הקהילה לספק רשימות יהודים כדי לזרז את הגירוש. הנהגת הקהילה בראשותו של רנאטו החליטה שלא להיענות לדרישת האויב: למרות הפחד ששרר בקרב חברי הקהילה, עמד רנאטו איתן בדעתו, לא נכנע ללחצים, ודחה את הדרישה בנקיטת סחבת מכוונת. 260 יהודים נשלחו למחנה הריכוז ג'אדו ו-370 למחנה העבודה ברגן-בלזן. בשנת 1943 הקים תשובה מפעל התרמה לסייע ל-60 יתומים ממחנה הריכוז ג'אדו לעלות לארץ. עם פתיחת שערי העלייה מלוב ארצה נתמנה לראש הוועדה שעסקה בהעלאת יהודי בנגזי לישראל. עלה ארצה בשנת 1953.