top of page
  • Facebook

סיפורי מצילים ומצילות - שמות משפחה באות י'

בדף זה תמצאו את סיפוריהם של מצילים ומצילות — יהודים שהצילו יהודים בתקופת השואה, ששמות משפחתם מתחילים באות י'.
כל מציל ומצילה שפעלו להצלת יהודים בתקופה האפלה ביותר הם עדות לאומץ, לאחווה ולמוסר יהודי שאין כדוגמתם. הסיפורים מבוססים על עבודת תיעוד ומחקר מקיפה ומרגשת המבוססת על מחקרו רחב ההיקף של משה גרומב, יו"ר ועד הפעולה להכרה ביהודים שהצילו יהודים בשואה.

זיגפריד יגנדורף

זיגפריד יגנדורף נולד ברומניה. עם אלפי יהודים מעירו גורש לעבר הנהר בוג, לעיר מוגילב-פודולסק בטרנסניסטריה. במוגילב-פודולסקי פגש את מפקד המחוז הרומני, ורכש את אמונם של השלטונות הרומניים. מפקד המחוז קולונול בלאנו אמר לזיגפריד המהנדס "עכשו אני אספר לך למה הסכמתי להעניק לך את הפגישה הזאת. אנחנו זקוקים לשירותים שלך פה במוגילב. תחנת הכוח יצאה מכלל שימוש בזמן המצור וניזוקה..." יגנדורף תיקן והפעיל מחדש תחנת חשמל, בית יציקה ומפעלים אחרים, שהצריכו עובדים רבים. כך השיגו כ-2,000-3,000 פועלים יהודים ובני משפחותיהם רישיונות מגורים במקום. יגנדורף "השתלט" על הגטו היהודי והקים בו בית תמחוי, בתי חולים, ובתי יתומים. הצליח לשקם ולהפעיל מפעל הרוס, שיצא מכלל פעילות, ששימש בעבר בית חרושת ליציקת ברזל ולייצור חלפים. במפעל זה העסיק יגנדורף אלפי יהודים, אותם בחר בעצמו, שהיו חיוניים לגרמנים מבחינה טכנית וכלכלית. יגנדורף ניהל את המפעל ביד רמה, ובהנהגתו ניצלו לא פחות מ-10,000 יהודים. מתתיהו קארפ, ההיסטוריון שתיעד את רצח העם שביצעה רומניה במיעוט היהודי שלה, כינה את ההישג הזה – "נס מוגילב". דמותו ודרכי ניהולו של יגנדורף בזמן המלחמה הועמדו במבחן כאשר נאלץ להתעמת עם רשויות ועם ממונים אנטישמים וחסרי רחמים כלפי היהודים, שהעמידו אותו במצבים עדינים ומסוכנים. לא פעם נאלץ להתעמת עם עובדי המפעל בדרכים שלא היו לרוחם. תפקידו היה קשה מנשוא, משום שהיה עליו לרצות את השלטונות הרומניים, ובה בעת היה מחויב לשמירת החיים של עובדי המפעל היהודים ובני משפחותיהם. זיגפריד ואשתו שרדו את המלחמה, ובדצמבר 1946 התאחדו עם שתי בנותיהם בארה"ב.

הרץ וחווה יושפה

הרץ יושפה נולד ברוסיה בשנת 1905. בשנת 1921 היגר לבלגיה. היה מהנדס מכרות שהועסק בחברת תרופות צרפתית. עם פרוץ המלחמה התגייס לצבא הבלגי אשר הובס על ידי הגרמנים. הוא הצטרף ל"חזית העצמאות" והיה ממקימי הוועדה להגנה על יהודים, ארגון שאיגד תחתיו מספר גופים יהודיים ציוניים שמטרתם העיקרית לא הייתה לחימה אלא הצלה של יהודים. יושפה הצליח לשכנע את הנהלת חזית העצמאות לתמוך ביוזמה, והתוצאה, הקמת "הוועד להגנת היהודים" בספטמבר 1942, בהשתתפות ידידו הלא יהודי אמיל המברדין, נשיא הוועד הבלגי נגד גזענות וחבר החזית. הרץ שימש כחולייה המקשרת עם חזית העצמאות והוא היה גם מי שהגה את הרעיון לתקוף את משלוח מספר 20 לאושוויץ ממכלן שאותו ביצעו זורז' ליפשיץ וחבריו. ביוני 1943 נעצר יושפה כשעליו חבילה של תעודות מזויפות. לאחר שמונה ימי עינויים שבהם לא נשבר ולא מסר מידע, נלקח למחנה המעבר והעינויים ברינדונק, שבו שוכנו בעיקר אסירים פוליטיים. משם הועבר למחנה בוכנוולד, שם הצטרף למחתרת הקומוניסטית. הוא שוחרר מהמחנה באפריל 1945. הרץ זכה באות המציל היהודי, מפעל משותף של המרכז העולמי של בני ברית ירושלים והוועדה להוקרת גבורתם של המצילים היהודים בשואה. חווה איבון נולדה ברומניה בשנת 1910. הייתה פעילה בוועד למען הצלת יהודים כשתפקידה העיקרי היה הצלת יהודים באמצעות מציאת מקומות מסתור באמצעות קשריה עם ארגוני הגנה לילדים, מוסדות דת נוצריים, פנימיות, בתי יתומים ומשפחות אומנה, במיוחד באזור הוואלוני. היא התמחתה בעבודה הקשה של הפרדת הילד מהוריו וידעה להשרות בילדים אמון למרות הצורך בחשאיות. התחמקה בעור שיניה מספר פעמים ממעצר. חווה זכתה באות המציל היהודי, מפעל משותף של המרכז העולמי של בני ברית ירושלים והוועדה להוקרת גבורתם של המצילים היהודים בשואה.

חיים ילין

חיים ילין נולד בליטא בשנת 1913. אחרי מלחמת העולם הראשונה השתקעה משפחתו בקובנה. חיים היה פעיל בנוער הציוני החלוצי (נצ"ח). אחרי סיפוחה של ליטא לברית המועצות ביולי 1940, נתמנה לתפקיד בכיר במפעלי הדפוס הממלכתיים. בימים הראשונים שלאחר פלישות הגרמנים, ניסו חיים ובני משפחתו להימלט לתוך ברית המועצות אך הדבר לא עלה בידיהם. בהמשך הוכנס לגטו בעיר קובנה, שם הסתתר בשם בדוי וגם הסווה את מראהו. בסוף 1941 הקים עם כמה מחבריו את ארגון המאבק האנטי-פשיסטי והתמנה למפקדו. היה גם אחראי על הקשר עם גורמים מחוץ לגטו. מחופש לאיכר או לפועל רכבת, יצא לעיתים קרובות מחוץ לגטו ומתקשר עם הגורמים החיצוניים לצורך סיוע בהצלת יהודים. בעקבות פעילותו קמה חזית אחידה של כל כוחות המחתרת, ובכללם הציונים בגטו ושמה "איכל" (ארגון יהודי כללי לוחם), במטרה להעביר צעירים יהודים ליחידות פרטיזנים ביערות. חיים ביקש לשמש כדוגמה אישית וליווה את הקבוצות הראשונות שיצאו את הגטו ליער. פעילות זו אפשרה להעביר 350 יהודים ליערות. ב-6 באפריל 1944 נלכד חיים בידי סוכני הגסטפו בעת שהיה בשליחות מחוץ לגטו וכעבור זמן קצר נרצח.

מנחם יעקבי

מנחם יעקבי נולד בשנת 1932. חבר בתנועת בני עקיבא. בשנת 1944 היה בין מארגני המחתרת של תנועתו. במאי 1944 עבר לרומניה, שם טיפל במועברים מהונגריה באמצעות הטיול – הברחת גבולות. בשנת 1945 חזר להונגריה, היה חבר הנהגת התנועה. זכה באות המציל היהודי, מפעל משותף של המרכז העולמי של בני ברית ירושלים והוועדה להוקרת גבורתם של המצילים היהודים בשואה.

חיים יערי

חיים יערי (ולדנר) נולד ברומניה בשנת 1915. מזכיר תנועת הנוער הציוני בטרנסילבניה. עלה לישראל בשנת 1936 והצטרף לקיבוץ כפר גליקסון. בשנת 1943, בזמן מלחמת העולם השנייה, היה אחד מצנחני היישוב. בימים האחרונים של המלחמה, באביב 1945, נשלח לאוסטריה במטרה לחפש סוכנים בריטים נעדרים וליצור קשר עם שבויים בריטיים במחנות שבויים. היה מיועד לצנוח בטרנסילבניה ובינתיים, עד לצניחה המיועדת, הועסק על ידי שירות המודיעין הצבאי הבריטי בהכנת תעודות מתאימות לצנחנים אחרים. בתפקיד זה התמחה בזיוף תעודות. בשל מומחיות זו גייס אותו ישראל עמיר, מפקד מחוז ירושלים של הש"י, לארגונו. במקביל סייע יערי בהכשרת אוניית מעפילים באיטליה, כפעיל במוסד לעלייה ב'. ביוני 1945 עזב יערי את איטליה והוצב בראש המחלקה הטכנית של הש"י. בניהולו הרחיבה המחלקה את פעולתה, ייצרה תעודות זהות, אישורי תנועה בדרכים, אישורי כניסה למחנות צבא, רישיונות נהיגה ורישיונות לנשיאת נשק. לעזרתו של יערי עמדו מנהלי בתי-דפוס שהיו חברי "ההגנה", כולל בית-הדפוס הממשלתי, בעלי צינקוגרפיות ומומחים לחותמות. חברי ההגנה שעבדו במוסדות ממשלתיים או צבאיים סיפקו לו טפסים משרדיים ודגמים של חותמות. כל אלה הועתקו ויצרו מגוון רחב של תעודות ואישורים לצורכי הש"י, לפעילי "ההגנה" ולפעילי העלייה ותנועת הבריחה באירופה. בתקופת תנועת המרי העברי הכינה המחלקה תעודות כיסוי לפעילי "ההגנה" ולמנהיגי היישוב, שנרדפו על ידי שלטונות המנדט הבריטי. עם הקמת המדינה היה למפקד יחידה של מחלקת המודיעין (ממ"נ) של צה"ל אשר יועדה למבצעים מיוחדים בארצות האויב ובהמשך היה אחראי על תיאום גופי המודיעין והביון של ישראל. עם הקמת המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים היה לאחד מראשיו.

אסתר יפה

אסתר יפה נולדה בפולין בשנת 1916. הצטרפה לבית"ר בכיתה ו' ועד מהרה הייתה דמות מרכזית בקן ומפקדת קבוצה בגדוד "שרה" ע"ש שרה אהרונסון. עם כיבוש וילנה בידי הגרמנים נכלאה אסתר בגטו והצטרפה לתא אצ"ל, שם עברה קורס באימוני נשק ותורת הלחימה. היא ארגנה פלוגות בית"ר מבין הפליטים שבאו מפולין לוילנה, פעלה להוצאת פליטים ביתרי"ם לחו"ל וחיפוש דרכים לעלייה לא"י, והייתה בין הראשונים שיצרו קשר עם אנטון שמידט (חייל גרמני שסייע בהצלת יהודים) כדי להעביר יהודים למקומות יותר בטוחים. אסתר אף פעלה כקשרית בין מפקדת הפ.פ.או. לבין העולם החיצוני וכן כקשרית בתוך הארגון, ובו בזמן היתה פעילה במחתרת הביתרי"ת בתחום החינוך. היא ייסדה בגטו וילנה ביחד עם יחיאל שיינבאום ארגון מחתרת מקביל לפ.פ.או. אליו הצטרפו ביתרי"ם שהתנגדו למהלכים שונים בתנועה. עם חיסול גטו וילנה, בספטמבר 1943, ברחה אסתר לקובנה, שם חיה עד שנתפסה ובידיה דרכונים מזויפים. אסתר וחבריה ונשלחו אל מותם בפורט התשיעי.

יצחק יצחקי

יצחק יצחקי נולד בהונגריה בשנת 1926. חבר בתנועת הנוער הציוני. בשנת 1943 גויס לפלוגה של עבודת כפייה, ברח, הגיע לבודפשט וחי תחת שם בדוי כפליט מקרפטורוס. אחרי פלישת הגרמנים להונגריה במרץ 1944, הצטרף לפעילות מחתרתית של תנועתו. עסק בהעברת מזון ותעודות מזויפות ליהודים ששהו בבתים המוגנים. נתפס פעמים אחדות על ידי אנשי צלב החץ, אולם בכל פעם הצליח לברוח. בימי הכיבוש הגרמני פעל כמתחזה בלבוש של קצין בצבא הונגרי. כחבר ביחידת קישקא דאג להבטחת הפעילות התנועתית במחתרת. שרד ועלה לארץ ישראל בשנת 1946. זכה בעיטור העוז מטעם ממשלת הונגריה על פעילותו למען הצלת יהודים בתקופת השואה.

מרק ירבלום

מרק ירבלום נולד בפולין בשנת 1887. בן 20 הגיע לפריז, ועד מהרה היה לדמות מרכזית בפעילות הציונית במסגרת פועלי ציון. בין שתי מלחמות העולם היה פעיל גם בארגוני מהגרים והיו לו קשרים הדוקים עם התנועה הסוציאליסטית בצרפת. אחרי מפלת צרפת ב-1940 ניסה מרק לתאם פעילות סעד בצרפת של וישי ותמך בהקמת הוועד המרכזי של ארגוני הסיוע היהודים. הוא חלק על המנהיגים היהודים ילידי צרפת, ותכופות גינה את חוסר דאגתם למהגרים היהודים. הוא התנגד להקמת האיגוד הכללי של יהודי צרפת וסירב להיבחר למועצת הוועד. בעקבות הגירושים מצרפת בקיץ 1942 כיוון מרק את הפדרציה של האגודות היהודיות בצרפת לפעילות סעד בלתי חוקית, אף שהפדרציה שמרה על מעמד רשמי במסגרת האיגוד הכללי. לאחר שדרום צרפת נכבשה בידי גרמניה ואיטליה עודד מרק יהודים לברוח לאזור הכבוש בידי האיטלקים. הוא עצמו היה נתון למעקב המיליציה הצרפתית והאס-אס בגין פעילותו נגד וישי, ובאביב 1943 נמלט לשווייץ. שם הוא היה פעיל באיסוף כספים לארגונים יהודיים בדרום צרפת, כדי לאפשר להם להרחיב את פעילותם הבלתי-חוקית ולהשתחרר מפיקוחו של האיגוד הכללי. בראש סולם הקדימות שלו היו מפעלים להצלת ילדים יהודים, על ידי הסתרתם בצרפת או בהברחתם לספרד. אחרי המלחמה המשיך בפעילות הציונית בצרפת. בשנת 1955 עלה לישראל.

אליהו ישורון

אליהו ישורון נולד בהונגריה בשנת 1914. חבר בתנועת הנוער הציוני. היה פעיל בארגון הסטודנטים היהודים, יו"ר המכביה וחבר הוועד הפועל של ההסתדרות הציונית בהונגריה. מינואר ועד אפריל 1944 שירת בפלוגה לעבודת כפייה. ברח והצטרף לפעילות הנוער הציוני במחתרת. פעל כדי להזהיר את היהודים מפני הצפוי להם. עסק בהעברת נשק, ציוד ומזון לבונקר ברחוב זילדמאלי בבודה. שרד ועלה לארץ ישראל. זכה בעיטור העוז מטעם ממשלת הונגריה על פעילותו למען הצלת יהודים בתקופת השואה.

וילפריד ישראל

וילפריד ישראל נולד בגרמניה בשנת 1899. סייע בהעלאת תיאטרון הבימה לארץ ישראל. בשנת 1925 סייע להקמת כפר הנוער בן-שמן, ליווה את התפתחותו והיה נשיא הכפר עד יום מותו. בשנות ה-30 היה פעיל מרכזי בחברת העזרה של היהודים הגרמנים שארגנה הגירת יהודים לארצות חוץ. עם עליית היטלר לשלטון בשנת 1933 היה בין הראשונים שהפנימו את הסיכון החמור הנשקף ליהודי גרמניה והקדיש את חייו להצלתם. מתוקף היותו פעיל מרכזי בארגוני העזרה והנציגות הרשמית של יהודי גרמניה סייע לעשרות אלפים להגר ממנה – ובכך תרם להצלת חייהם. הוא היה מראשוני המדווחים לממשלת אנגליה ולעולם החופשי על מחנות הריכוז, פעל לשחרור אסירים ממחנות ריכוז והיה יוזם ופעיל מרכזי במבצע "קינדר טרנספורט", שבמסגרתו הועברו בספינות עשרת אלפים ילדים יהודים מגרמניה הנאצית לאנגליה. בקיץ 1939 היגר לבריטניה והשתלב באוניברסיטת אוקספורד כחוקר. מבריטניה המשיך ביתר שאת את פעילותו להצלת יהודים ואת מעורבותו בהחדרת תודעת הטרגדיה המתרחשת באירופה בניצול קשריו המסועפים בגרמניה. הוא השתמש במונח "השמדה" עוד בטרם עשה זאת הקונגרס היהודי. ביוני 1943 נהרג בעת שחזר משליחות הצלה מטעם הסוכנות היהודית בפורטוגל ובספרד. מטוס קרב גרמני הפיל את מטוסו מעל מפרץ ביסקיה. בן 44 היה במותו. בשנת 2016 יצא סרט תיעודי, "האיש הנעלם – סיפורו של וילפריד ישראל". הסרט מתמקד ב-10 השנים האחרונות לחייו ובהישגיו בהצלת אלפי יהודים. זכה באות המציל היהודי מטעם המרכז העולמי של בני ברית ירושלים והוועדה להוקרת גבורתם של המצילים היהודים בשואה.

bottom of page