סיפורי מצילים ומצילות - שמות משפחה באות פ' (3)
בדף זה תמצאו את סיפוריהם של מצילים ומצילות — יהודים שהצילו יהודים בתקופת השואה, ששמות משפחתם מתחילים באות פ'.
כל מציל ומצילה שפעלו להצלת יהודים בתקופה האפלה ביותר הם עדות לאומץ, לאחווה ולמוסר יהודי שאין כדוגמתם. הסיפורים מבוססים על עבודת תיע וד ומחקר מקיפה ומרגשת המבוססת על מחקרו רחב ההיקף של משה גרומב, יו"ר ועד הפעולה להכרה ביהודים שהצילו יהודים בשואה.
דוד פרידמן
דוד פרידמן נולד בשנת 1921. חבר תנועת בני עקיבא. שהה בהכשרה בעיר מישקולץ, הגיע לבודפשט והיה חבר בהנהגת תנועתו. לאחר פלישת הגרמנים להונגריה במרץ 1944, התחיל לעסוק בפעילות מחתרתית לפי הכללים שנקבעו בהנהגת התנועה. בעת פגישה בגן העיר למטרת ארגון הברחת יהודים דרך הגבול, נעצר יחד עם חברו, דוד עשהאל, נכלא ונחקר. הצליח יחד עם חברו להימלט מן המעצר, חזר לפעילות והמשיך לעסוק במבצעי הצלה. שרד ועלה לארץ ישראל. זכה בעיטור העוז מטעם ממשלת הונגריה על פעילותו למען הצלת יהודים בתקופת השואה. זכה באות המציל היהודי, מפעל משותף של המרכז העולמי של בני ברית ירושלים והוועדה להוקרת גבורתם של המצילים היהודים בשואה.
מאיר פרידמן
מאיר פרידמן נולד בהונגריה בשנת 1925. לאחר פלישת הגרמנים בשנת 1944, מאיר הובל עם הוריו לגטו קושיצה. אחיו, אביגדור פרידמן, שהיה פעיל במחתרת הציונית, חילץ אותם והביאם לבודפשט. בבודפשט הצטרף מאיר לפעילות מחתרתית במסגרת תנועת "בני עקיבא". מאוקטובר 1944 ועד ינואר 1945 פעל במסגרת פעולות ההצלה שנוהלו ב"בית הזכוכית". תפקידו כלל הכנת דרכונים שוויצרים קולקטיביים ותעודות חסות ל-7,800 יהודים שאושרו לעלייה. מינואר 1945 ועד אמצע 1949 פעל במסגרת תנועתו בחינוך, בעליית הנוער, בעלייה ב' ובייצוג מול המוסדות השונים. שרד ועלה לארץ ישראל בשנת 1950. זכה באות המציל היהודי, מפעל משותף של המרכז העולמי של בני ברית ירושלים והוועדה להוקרת גבורתם של המצילים היהודים בשואה.
אלכס, פיליפ, הרברט, מוריס והנרי פרידר
זהו סיפורם של חמישה אחים יהודים, האחים פרידר מניו יורק, שהצילו יהודים בשואה. האחים פרידר היו יהודים עשירים בעלי עסקי טבק במנילה בירת הפיליפינים. היה להם מפעל ענקי לסיגרים, "הלנה". כל שנתיים נשלח אח אחר מניו יורק למנילה לנהל את עסקי המשפחה. היו להם קשרים עם נשיא הפיליפינים מנואל קייזון ועם הנציב האמריקאי פול מקנאת, והם היו משחקים איתם פוקר וברידג'. האחים פרידר שמעו מהפליטים היהודים שהגיעו משנחאי סיפורים מזעזעים על מה שקורה ליהודים בגרמניה, ואז אמרו למקנאת ולקייזון: באירופה משתוללת מלחמה, בואו נביא עוד יהודים לכאן. פול מקנאת הסכים, ומייד הכינו האחים רשימה של 10,000 יהודים גרמנים ואוסטרים שקיבלו "סרטיפיקט" להיות בפיליפינים. זו הייתה בעצם "רשימת שינדלר" של הפיליפינים. המטרה הייתה להביא בעלי מקצועות נדרשים, כדי שלא יהיו לנטל על המקומיים. האחים חיפשו רופאים, פיזיותרפיסטים, רופאי שיניים. אבל בסופו של דבר לא עסקו היהודים שהגיעו לפיליפינים במקצועות האלה, משום שהתברר שאם רופא גרמני רוצה לעבוד בפיליפינים, גם רופא מהפיליפינים צריך לקבל אישור עבודה בגרמניה, והדבר לא אושר בגרמניה. בסופו של דבר לא הצליחו האחים להציל את כל עשרת אלפי היהודים שקיבלו אשרת כניסה. 1,300 יהודים הצליחו להיכנס לפיליפינים וניצלו, בגין מכסת מקלט של 1,000 יהודים בשנה שקבעה ממשלת הפיליפינים. לאחר מכן, הפציצה יפן את פרל הרבור וארה"ב ונכנסה למלחמה. כשפלשה יפן לפיליפינים בשנת 1942 נסגרו השערים והמבצע נעצר. בשלב הזה היה בלתי אפשרי להציל עוד יהודים. אלה שהגיעו כילדים קטנים הצליחו להסתגל. המבוגרים התקשו לעבור את מכשולי השפה והאקלים.
צבי פריזנט
צבי פריזנט נולד בהונגריה בשנת 1923. חבר תנועת דרור הבונים. עסק בתכנון ובביצוע פעולות הצלה והתנגדות. אחרי כניסת הגרמנים להונגריה במרץ 1944, נשלח על ידי תנועתו להוסט כדי לארגן את המחתרת. חזר לבודפשט ועם הקמת הגטו בהוסט נשלח לשם שוב, יחד עם מנחם באומגרטן, כדי לשכנע יהודים לברוח ואמנם חלק מהיהודים השתכנעו וברחו. כשחזר לבודפשט ברכבת נתפס, הוחזר להוסט ונחקר על ידי הריגול הנגדי ההונגרי. ברח והצטרף למשפחתו בגטו. בזמן ארגון המשלוחים, הוא ואחיו הצעיר, אלברט, הסתתרו אצל מכר גוי. אחיו לא החזיק מעמד במחבוא והצטרף ליהודים ששולחו לאושוויץ. צבי חיכה במחבואו וכשקבוצה של עובדי כפייה יהודים עברה בקרבת מקום, הצטרף אליהם והגיע לבודפשט. עם הפלוגה לעבודת כפייה הגיע לעיר דש. בחודש אוגוסט ניסו חברי תנועתו לשחרר אותו ועוד קבוצת חברים באמצעות כסף ותעודות מזויפות שהובאו אליהם על ידי פאל ארנו. צבי וחבריו החליטו להישאר במקום בגלל התקרבות הצבא האדום והשחרור המקווה. הם נשבו על ידי חיילים רומנים, נמסרו לידי הרוסים, אולם לבסוף שוחררו על ידי יהודי העיר ג'ולאפהרוואר; אלבה-יוליה. צבי וחבריו הגיעו לבוקרשט והקימו בה הכשרה. צבי חזר להונגריה והיה פעיל במסגרת הבריחה – העלאת שארית הפלטה לישראל. שרד ובשנת 1946 הגיע לאיטליה ובהמשך עלה לארץ ישראל. זכה בעיטור העוז מטעם ממשלת הונגריה על פעילותו למען הצלת יהודים בתקופת השואה.
אביגדור פריימן
אביגדור פריימן נולד בהונגריה בשנת 1922. מפקד בית"ר בהונגריה. עד הכיבוש הגרמני של הונגרייה במרץ 1944 השתתף בהברחת יהודים מפולין ומסלובקיה להונגריה, לעיר בודפשט. במרס 1944 הגיע לבירת הונגריה ומייד החל בארגון תאי מחתרת בקרב חברי תנועתו. אביגדור ארגן משלוחי תעודות מזויפות לחברי בית"ר בערי השדה. הוא קיבל את החברים שהגיעו לבודפשט ושילב אותם בפעילות מחתרתית. פעל בהכנת מקומות מקלט, בהשגת כלי נשק ודברי מזון. באפריל 1944 נתפס יחד עם חברו, מנדל. שניהם הובלו בחזרה לקאשה וצורפו לאלפי היהודים שהועדו לגירוש, אביגדור הצליח לברוח אולם חברו נשלח לאושוויץ. אביגדור חזר לבודפשט והמשיך בפעילות מחתרתית. ב-8 ביוני נשא לאישה את חברתו אגי. בחודש מאי נתפס שוב ונכלא במטה הגסטפו בהר השוואבים בבודה. גם משם הצליח לברוח. הוא ברח כעבור עשרה ימים דרך חלון בית הסוהר. הוא יצר קשר עם המחתרת של המפלגה הקומוניסטית ההונגרית וקיבל ממנה נשק ששימש להגנת הבונקרים. נתפס פעם שלישית עם אשתו, ושניהם הצליחו לברוח. נטל חלק פעיל בהקמת הבונקרים ברחבי הבירה. לפני שחרור העיר חלה במחלת הסקרלטינה ונפטר יומיים לאחר כניסת הצבא האדום. זכה באות המציל היהודי, מפעל משותף של המרכז העולמי של בני ברית ירושלים והוועדה להוקרת גבורתם של המצילים היהודים בשואה.
צבי פריימן
צבי פריימן נולד בהונגריה בשנת 1926. חבר תנועת הנוער בית"ר. באפריל 1944 הגיע לבודפשט בעזרת תעודות מזויפות שקיבל מאחיו, חבר תנועתו. עסק בייצור תעודות מזויפות ובהפצתן. עבד כצלם וגר בבונקר של התנועה בבניין הטכניון בבודפשט. מאוחר יותר עבר לגור בבונקר בשדרות הונגריה. הצטרף בזהות בדויה, יחד עם חברו, רוברט אפנר, למפלגת צלב החץ הפשיסטית וקיבל תעודות של איש מפלגת צלב החץ. כמתחזה, איש צלב החץ השתתף בפעולות של הוצאת יהודים מן הבתים המוגנים. לקראת סוף המלחמה שהה בבית הזכוכית ברחוב ואדאס 29. שרד ועלה לארץ ישראל בשנת 1949. זכה בעיטור העוז מטעם ממשלת הונגריה על פעילותו למען הצלת יהודים בתקופת השואה. זכה באות המציל היהודי, מפעל משותף של המרכז העולמי של בני ברית ירושלים והוועדה להוקרת גבורתם של המצילים היהודים בשואה.
גיזלה פרל
גיזלה פרל נולדה ברומניה בשנת 1907. למדה רפואה והתמחתה בגניקולוגיה. נישאה לפרדריק קראוס, והזוג עבר להתגורר בבודפשט, שם הייתה לשניהם מרפאה. עם פלישת הגרמנים להונגריה בשנת 1944 הועברה עם משפחתה לגטו בעיר סיגט. במאי 1944 נשלחה לאושוויץ. בזכות הרקע הרפואי שלה התמנתה לאחראית על המרפאה בבירקנאו ולגניקולוגית של המחנה. שם ראתה חולים רבים בכל יום וניסתה לעזור להם. מחוץ לשעות העבודה עסקה בהפלות. צוות המרפאה בראשותה הסתיר מחלות מידבקות של החולים באמצעות דיווח על המחלה כמחלה אחרת שלא גררה עונש של השמדה. כאשר דרש ד"ר מנגלה לקבל את בדיקות הדם של החולים, שלחה בדיקות דם שלקחו מהצוות ומנשים בריאות במקום לשלוח דגימות דם של החולות. ד"ר פרל השתדלה לא להכניס את החולים למרפאה וניסתה לרפאם בצריפים כדי שלא יגורשו למשרפות. במיוחד את אלה שסבלו ממחלות עור, טיפוס ומלריה. מרגיט קינס מספרת שכאשר היה לה חום גבוה מאוד, אמרה ד"ר פרל לאימה לא להביאה למרפאה כדי לתת לה סיכוי להמשיך לחיות. ד"ר פרל עשתה הפלות כדי להציל את חיי הנשים ההרות, כי דינה של כל אישה הרה היה מוות בתאי הגזים או ניסויים בידי ד"ר מנגלה. היא ניצלה את בלוק בית החולים שעליו הופקדה להסתרתן של נשים הרות והסוואתן כחולות בדלקת ריאות. הנשים האלה הובאו אליה מכל קצות המחנה באמצעות רשת מחתרתית של נשים רופאות, והיא הייתה מבצעת בהן הפלות וגרידות בחשכת הליל. זו הייתה הדרך היחידה להציל את חייהן של הנשים בתנאים הלא-אנושיים של המחנה. ד"ר פרל ידעה שההלכה היהודית מתירה להמית עובר או ולד אם יש בקיומו משום סכנה לחיי האם, וכך מצאה לעצמה היתר מוסרי למעשיה. ההפלות נעשו בשעות הלילה ובהיחבא בלי ציוד רפואי מתאים ומתוך סיכון חייה. ד"ר פרל הועברה לברגן בלזן, ושם נשארה עד לשחרור המחנה. זכתה באות המציל היהודי מטעם המרכז העולמי של בני ברית ירושלים והוועדה להוקרת גבורתם של המצילים היהודים בשואה.
חיים ופלה פרלמן
חיים פרלמן נולד בפולין בשנת 1912. בשנת 1925 היגר עם משפחתו לבלגיה, שם החל את לימודיו באוניברסיטה החופשית של בריסל. הוא קיבל תואר דוקטור במשפטים ובפילוסופיה ובסוף שנת 1938 היה הפרופסור הצעיר ביותר בתולדות אוניברסיטה זו. הוא נחשב לפרופסור מוערך וזכה בפרסים על הישגיו האקדמיים, אולם נאלץ לפרוש ממשרתו בשל החקיקה האנטי יהודית. בספטמבר 1942 הוא נענה להצעה להקים את "הוועד להגנת היהודים (C.D.J)" והתנדב להוביל את מחלקת המבוגרים של הארגון. הוא היה אזרח בלגי ונשא תעודות חסות מעצם חברותו באיגוד יהודי בלגיה, כך שהיה מוגן מפני גירוש לפחות עד ספטמבר 1943. פעל רבות מול גורמים וארגונים לא יהודיים באזור. פנה לראש עיריית אוקלה ושכנע אותו לכתוב מכתב לגרמנים ובו להביע התנגדות לחוקים האנטי-יהודיים. על המכתב חתמו גם עוד ראשי ערים באזור. הצליח להשיג מזון ליהודים שנכלאו במחנות מעבר או הסתתרו בעיר. פלה פרלמן נולדה בפולין בשנת 1909. היא עברה לבלגיה, שם סיימה דוקטורט בהיסטוריה. חיים ופלה התחתנו בשנת 1935. כשנאסר על ילדים יהודים ללכת לבתי ספר ציבוריים, פנתה פלה לראש העיר ולגורמים אחרים בעיריית בריסל וביקשה להקים בית ספר מיוחד לילדים יהודים. בקשתה אושרה. כשסגרו הגרמנים את בית הספר לאחר כמה חודשים, ארגנה בשיתוף עם ג'ין דמן, מנהלת בית הספר הנוצרייה, מקומות מסתור לילדים. ארגנה מזון ותשלומים למשפחות שהסתירו אותם. בעזרת הוועד להגנת היהודים עזרה לנשים יהודיות למצוא עבודות כמטפלות בקרב משפחות לא יהודיות. בית משפחת פרלמן שימש מקום מסתור זמני עבור יהודים במנוסה. הם היו מגיעים לבית פרלמן מכמה מדינות וממשיכים משם לשווייץ או לספרד. אחרי המלחמה סייעה פלה בהקמת 4 בתי יתומים לילדים יהודים. היא גם סייעה בהקמת קרנות מכוונות לישראל. חיים השתלב באקדמיה בתחום הפילוסופיה. חיים ופלה זכו באות המציל היהודי, מפעל משותף של המרכז העולמי של בני ברית ירושלים והוועדה להוקרת גבורתם של המצילים היהודים בשואה.
אלפרד פרנקל
אלפרד פרנקל (ציפי) נולד בפולין בשנת 1920. היה בהכשרת "ורקדורפ" בווירינגרמר משנת 1939. בשנת 1941 עבר לאמסטרדם. חבר תנועת החלוץ בהולנד, ממקימי ומראשי המחתרת החלוצית. פעל בהולנד ובצרפת להצלת יהודים והברחתם לספרד. בסוף 1943 ברח לצרפת ומשם לאיטליה, שב לצרפת ונתפס בידי הגרמנים. שוחרר באוגוסט 1944 במחנה בוכנוולד.