מצילים.ות - ע
מוסה ואודט עבאדי
מוסה עבאדי נולד בסוריה בשנת 1910. אימו נפטרה כשהיה בן 12, והוריה קיבלו עליהם את גידולו. בנעוריו היגר לצרפת ולמד פסיכולוגיית ילדים בסורבון. בשנת 1939 הכיר את בת זוגו אודט רוזנסטוק. לאחר כיבוש צרפת בידי גרמניה עברו מוסה ואודט מפריז לניס. באפריל 1942 היה מוסה עד לתקיפת אישה יהודייה בידי ז'נדרמים צרפתים לעיני ילדיה. בספטמבר 1943, לאחר כניעת איטליה לבעלות הברית, כבשו הגרמנים את אזור ניס. עבאדי שמע מדון יוליופניטנטי, כומר קתולי, על סבלות היהודים המגורשים למזרח. מזועזעים מהידיעות החליטו מוסה ואודט לפעול להצלת ילדים יהודים. פול רמון, הבישוף של ניס ולימים חסיד אומות העולם, סיפק לעבאדי שם בדוי, מרסל, ומינה אותו למפקח כללי על מוסדות החינוך של הבישופות באזור ניס. לנוכח המצוד אחרי היהודים של איש האס-אס אלויס ברונר הקים עבאדי את "רשת מרסל" בעזרתו של פול רמון. הרשת פעלה להצלת ילדים יהודים. רמון הבטיח לעבאדי שכל המוסדות הקתוליים בתחום הבישופות שלו יפתחו את שעריהם לפליטים יהודים, וכן הבטיח לו חדר בכנסייתו ואת סיועם של אנשי צוותו בזיוף מסמכי זהות נוצריים שיגנו על היהודים מפני גירוש. "רשת מרסל" הייתה אחת הגדולות והחשובות שבין רשתות הצלת הילדים היהודים בצרפת הכבושה. הרשתות היו ממודרות, פעילי כל רשת לא ידעו את זהותם של פעילי הרשתות האחרות, כך שבמקרה של תפיסת פעילי אחת מהן, הם לא היו יכולים להסגיר את חברי הרשתות האחרות במצב של לחץ ועינויים. הרשת פעלה באזור ניס עד שחרור האזור בידי בעלות הברית בקיץ 1944. ככל הידוע ניצלו 527 ילדים יהודים בפעילותה. הילדים הוסתרו במעונות ובבתי ספר קתוליים עם תעודות זהות מזויפות. באפריל 1944 עצרה המשטרה הצרפתית את אודט. היא הועברה למחנה הריכוז דראנסי וגורשה לאושוויץ. אחר כך הועברה לברגן-בלזן. שרדה את השואה. לאחר שחרור אזור ניס באוגוסט 1944 החל עבאדי להחזיר את הילדים להוריהם. ילדים שנותרו יתומים הועברו לבתי ילדים של אוז"ה. ביוני 1945 התאחדו עבאדי ואודט, ששבה מהמחנות במזרח. למוסה הוענקו מדליית הרזיסטנס ואות לגיון הכבוד הצרפתי. מוסה ואודט זכו באות המציל היהודי, מפעל משותף של המרכז העולמי של בני ברית ירושלים והוועדה להוקרת גבורתם של המצילים היהודים בשואה.
רחל עזריה
רחל עזריה נולדה ביוון בשנת 1919. עם הכיבוש הגרמני של יוון נמלטה יחד עם משפחתה להרים והסתתרה בכפר קנאליה. בפשיטה של הצבא הנאצי על הכפר בו הסתתרו, שבו החיילים את אביה ביחד עם קבוצה של גברים מהכפר כבני ערובה. רחל החליטה להציל את אביה והתחזתה לסטודנטית יווניה נוצרייה בשם מריה פפכריסטו. לאחר מסע שכנועים ארוך מול ממשל הגסטפו הנאצי בעיר סלוניקי ובסיוע המחתרת היוונית חילצה אותו מבית הסוהר. בשובה לכפר עם אביה, פנו אליה נשות בני הערובה האחרים בבקשה שתסייע גם בחילוצם של בעליהן שנותרו עצורים. למרות הסיכון הרב, עקב יהדותה, החליטה לעשות כן. רחל השתתפה במשלחת חילוץ שנייה של בני הכפר בראשות כומר הכפר וסייעה בחילוץ 32 בני ערובה תושבי הכפר. על פעולה זו זכתה בהוקרתם. שרדה עלתה לארץ ישראל באוניית המעפילים "הנרייטה סאלד". האונייה נתפסה על ידי הבריטים והיהודים שבה גורשו לקפריסין. שוחררה ממחנה המעצר בקפריסין, והגיע לארץ ישראל בדצמבר 1946.
צבי עם עד
צבי עם עד נולד בהונגריה בשנת 1921. חבר הנהלה בתנועת מכבי הצעיר. סייע לפליטים מסלובקיה ומפולין שהגיעו להונגריה. עסק ב"טיול", הברחת יהודים לרומניה בדרכם לישראל. נתפס על ידי הבולשת ההונגרית ונחקר. ישב שנה במחנה המעצר גאראן'. אחרי כיבוש הונגריה במרץ 1944, היה אחד התומכים בירידה למחתרת, בעיקר של החברים ילידי הונגריה. שרד ועלה לארץ ישראל בשנת 1947. זכה בעיטור העוז מטעם ממשלת הונגריה על פעילותה למען הצלת יהודים בתקופת השואה. זכה באות המציל היהודי, מפעל משותף של המרכז העולמי של בני ברית ירושלים והוועדה להוקרת גבורתם של המצילים היהודים בשואה.
עמיר דורון
עמיר דורון נולד בהונגריה בשנת 1923. חבר בתנועת הנוער הציוני. לאחר פלישת הגרמנים להונגריה במרץ 1944, עבד במועצה היהודית ובאותה עת השתלב בפעולות ההצלה של התנועה הציונית תחת חסות הצלב האדום הבינלאומי ברחוב בארוש ובשדרות יוז'ץ. לבוש מדים גרמניים נשא עמו תעודות מזויפות למקומות שונים ומסרן לנזקקים. יחד עם חייל גרמני עריק השתתף בשחרורם של יהודים מידי אנשי צלב החץ. בסוף נובמבר 1944, ארגן מחסה בבית מגורים עבור פעילי התנועה וכן שמירה על הבית מקרב אלה שברחו מן הפלוגות לעבודת כפייה. אחרי המלחמה היה פעיל בארגון הבריחה, בעיקר בגבול הונגריה-רומניה. שרד ועלה לארץ ישראל בשנת 1948. שירת בצה"ל. זכה בעיטור העוז מטעם ממשלת הונגריה על פעילותו למען הצלת יהודים בתקופת השואה.
מרים עמיר
מרים עמיר נולדה בסלובקיה בשנת 1922. בשנת 1938, אחרי הכיבוש ההונגרי, הצטרפה לתנועת השומר הצעיר בעידודה של אמה, שהשתתפה בחלק מן הפעילות התנועתית. בוגרי התנועה הקימו את ארגון סלע, אתו יצאה להכשרה חקלאית. בשנת 1942 עברה לבודפשט ושם הכירה את בעלה לעתיד, עמרם גרינוואלד (עמיר). אחרי כניסת הגרמנים להונגריה במרץ 1944, סייעה בקליטת פליטים יהודים שהגיעו מסלובקיה. עסקה בהשגת תעודות אותנטיות במשרדים למרשם תושבים והתאמתם לנזקקים. סייעה לפליטה מפולין מפיהם שמעה על השמדת יהודים. יחד עם עמרם, שברח מן השירות בפלוגה לעבודת כפייה, ובעזרת חברי תנועתה ובעיקר משה פיל (אלפן), עברה לרומניה. שרדה ועלתה לארץ ישראל. זכתה באות המציל היהודי, מפעל משותף של המרכז העולמי של בני ברית ירושלים והוועדה להוקרת גבורתם של המצילים היהודים בשואה.
עמרם עמיר
עמרם עמיר נולד בשנת 1923. היה חבר בתנועת השומר הצעיר. גר עם חבריו ב"היים" (חדר שכור על ידי חברים אחדים), שם הכיר את חברתו, אשתו לעתיד, מרצ'ה שפינר (עמיר מרים). סייע לפליטים שהגיעו מסלובקיה להונגריה. גויס לפלוגה לעבודת כפייה. מרדכי פרנקל ואפרה טייכמן (אגמון) מן הפעילים המרכזיים של תנועתו, ניסו לעזור לו לברוח מן השירות במחנה עבודת כפייה בעיר טאטא ולהגיע לבודפשט כדי להצטרף לרכבת של הועדה לעזרה והצלה ולצאת מהונגריה לשווייץ. עמרם וחברו, מרדכי פרנקל, איחרו את המועד והרכבת יצאה לדרכה בלעדיהם. לבסוף הצליח לעבור את הגבול, הגיע לרומניה ומשם, יחד עם מרדכי פרנקל לארץ ישראל. הצטרף לקיבוץ עין דור.
רחבעם עמיר
רחבעם עמיר (זבלודובסקי) נולד בליטא בשנת 1916. בשנת 1935 עלה לישראל באמצעות סרטיפיקט שהשיג לו דודו, המשורר קדיש יהודה סילמן. את שירותו בהגנה החל בהשתתפות בקורס אלחוט שנערך באיילת השחר בסוף 1936. בסוף קיץ 1941 הוזמן לביתו של מפקד ההגנה, אליהו גולום. שם נודע לו לראשונה על האפשרות להישלח אל מעבר לקווי האוייב: הוא נשאל אם היה מוכן לצאת בשליחות ההגנה, בתור חייל בצבא הבריטי, בניסיון להגיע אל אחת מהקהילות היהודיות באירופה הכבושה, לא במסגרת יחידה צבאית רגילה, אלא כבודד, בידיעה ברורה על הסכנות הכרוכות בכך. היעד ושאר פרטי המשימה עוד לא היו ידועים. הוא נתן את הסכמתו לכך. באוקטובר 1943, כחודש לאחר נישואיו, עמיר עלה על אנייה מאלכסנדריה לבארי שבאיטליה. שם יצר קשר עם מפקדי יחידות מישראל שחנו בעיר סלרנו, על גבול שטח בעלות הברית, והעביר להם סכום כסף מהסוכנות היהודית. לאחר מכן, חזר לבארי ומשם בספינת טורפדו מהירה הגיע לאי ויס אשר היה בשליטת הפרטיזנים של טיטו. מטרת השליחות באי הייתה להצטרף לנציג ה-ISLD במקום ולהקים קשר ישיר עם המטה בבארי. במהלך השהיה באי, יצר קשר עם כוחות שונים שעברו בו, ביניהם עם מתנדבים מישראל. בנוסף פגש פליטים יהודים שהוברחו בידי פרטיזנים לאי. ב-13 במאי 1944 הוצנח רחבעם לשטח סלובניה, לאזור שהיה בשליטת פרטיזנים. משימתו שם כללה – גילוי עקבות משלחת בריטית שהוצנחה לאזור ושעקבותיה עבדו, שכלול שיטות הקשר בין מטה הפרטיזנים, אימון הפרטיזנים בשיטות תקשורת והצפנה, קיום קשר אלחוט עצמאי עם המטה בבארי והצלת יהודים. רחבעם שהה בשטח מספר חודשים כשבמהלכם טס חזרה לבארי לשלושה שבועות ושב לשטח עם אספקה וציוד קשר חדש. בשלהי 1944, לאחר 3 גיחות מעבר לקווי האוייב, חזר לחופשת מולדת בארץ ישראל והצטרף לשירות הידיעות של ההגנה.
חנה עצמון
חנה עצמון נולדה בהונגריה בשנת 1921. הייתה חברת תנועת מכבי הצעיר. הייתה פעילה בהברחת פליטים יהודים מסלובקיה לבודפשט. דאגה להם למקומות מגורים, ציוד ראשוני וכסף. לאחר כיבוש הונגריה על ידי הגרמנים במרץ 1944, ביקרה במחנות לעבודת כפייה והביאה לחברי תנועתה בגדים, מסמכים וכסף כדי שיוכלו לברוח. השתתפה במבצע ה"טיול", הברחת יהודים דרך הגבול לרומניה, ובמסגרת זאת ליוותה קבוצות עד לגבול הרומני. בהמשך עברה את הגבול לרומניה והצטרפה אל בעלה ברומניה, וגם משם סייעה לפליטים. שרדה ועלתה לארץ ישראל. זכתה בעיטור העוז מטעם ממשלת הונגריה על פעילותה למען הצלת יהודים בתקופת השואה. זכתה באות המציל היהודי, מפעל משותף של המרכז העולמי של בני ברית ירושלים והוועדה להוקרת גבורתם של המצילים היהודים בשואה.
יוסף עצמוני
יוסף דגי עצמוני נולד בהונגריה בשנת 1923. בגיל צעיר הצטרף לתנועת דרור הבונים ונשלח מטעם התנועה לערי השדה לגייס חברים חדשים. אחרי כיבוש הונגריה על ידי הגרמנים במרץ 1944, גויס לפלוגה לעבודות כפייה. ברח ופעל בהברחת יהודים לרומניה, נתפס ונכלא. ברח מבית הסוהר כשהוא מסתתר בעגלת כביסה מלוכלכת. חזר לבודפשט והסתתר בבונקר בשדרות הונגריה. הבונקר התגלה ויושביו הובלו לבית הכלא בשדרות מרגיט, שם נחקר ועונה, ולבסוף שוחרר יחד עם קבוצת חברים, במבצע נועז של חברי המחתרת של תנועות הנוער החלוציות. אחרי השחרור היה פעיל בעזרה לילדים היהודים היתומים, שטופלו בבתי הילדים ועסק בארגון עלייתם לארץ. שרד ועלה לארץ ישראל בשנת 1949. זכה באות המציל היהודי, מפעל משותף של המרכז העולמי של בני ברית ירושלים והוועדה להוקרת גבורתם של המצילים היהודים בשואה.
דוד עשהאל
דוד עשהאל נולד בהונגריה בשנת 1924. חבר בתנועת בני עקיבא. עסק בהשגת תעודות אריות לחברי תנועתו שהגיעו לבודפשט. בשנת 1944 נתפס יחד עם חברו, דוד פרידמן, כשברשותם מסמכים מזויפים, כסף הונגרי ומטבע זר. שניהם נחקרו על ידי המשטרה ההונגרית והגסטפו. לאחר שלושה חודשי מאסר הצליחו, בעזרת חבריהם, להימלט. דוד חזר מיד לפעילות מחתרתית ועסק בעיקר בזיוף תעודות חסות וחלוקתן. אחר השחרור היה חבר במוסדות העליונים של תנועתו וייצג אותה כציר בקונגרס היהודי בבאזל. שרד ועלה לארץ ישראל בשנת 1946. זכה בעיטור העוז מטעם ממשלת הונגריה על פעילותו למען הצלת יהודים בתקופת השואה. זכה באות המציל היהודי, מפעל משותף של המרכז העולמי של בני ברית ירושלים והוועדה להוקרת גבורתם של המצילים היהודים בשואה.
צבי עשהאל
צבי עשהאל נולד בשנת 1919. היה חבר בתנועת בני עקיבא. בשנת 1941 יצא להכשרה בבודפשט. בשנת 1943 גויס לפלוגה של עבודת כפייה. בשנת 1944 ברח מהפלוגה והפך לפעיל במחתרת. במסגרת פעילותו הגיע לעיר ארד שברומניה. בשנת 1945 היה חבר בהנהגה הראשית של תנועתו. שרד ועלה לארץ ישראל. זכה בעיטור העוז מטעם ממשלת הונגריה על פעילותו למען הצלת יהודים בתקופת השואה.