רחה רוטנברג נולדה בפולין בשנת 1905. בצעירותה עברה משפחתה לאנטוורפן, שם היה אביה הרב הראשי של הקהילה היהודית. יצחק שטרנבוך נולד ברומניה, ובצעירותו עברה משפחתו לשווייץ. לאחר נישואיהם התגוררו רחה ויצחק בסנט גאלן שבשווייץ. ביתם היה פתוח לכולם. בשנים 1942-1938 סייעו רחה ויצחק לאלפי פליטים יהודים מאוסטריה ומגרמניה להיכנס לשווייץ. רחה שהתה במעברי הגבולות עם אוסטריה, צרפת ושווייץ תוך סיכון חייה. היה עליה להילחם לא רק בדעות שרווחו בקרב הציבור השווייצרי והדרג הרשמי, אלא גם בדעת המנהיגים היהודיים בשווייץ, שחששו מהנטל הכלכלי שיכבד עם בואם של הפליטים ומהתגברות האנטישמיות בארצם. רחה שלחה מזון לארצות הכיבוש הנאצי והנפיקה אשרות כניסה לארצות אמריקה הלטינית. פעילויות ההצלה שלה החלו עם הגעת זרם הפליטים מאוסטריה ומגרמניה בשנת 1938. יצרה קשרים עם אנשים בווינה שהדריכו את הפליטים בבחירת הדרכים המתאימות להימלטות. כמו כן הפעילה אזרחים, איכרים, נהגי מוניות ושוטרים, והם הובילו את הפליטים בדרכים בטוחות עד הגיעם ממעברי הגבולות לסן גאלן. ראש המשטרה המקומית סייע בהנפקת אישורי שהייה חוקיים. רחה הבריחה ויזות מזויפות לאוסטריה ולגרמניה, וכך אפשרה את כניסתם של עוד יהודים לשווייץ. היא אף הצליחה לשחרר יהודים מדכאו בעזרת ויזות אלו, בנצלה את תשוקתם העזה של הגרמנים לנקות את ארצם מהיהודים. מסיבה זו זכו יהודים אלו לוויזות, שציינו את יעדם הסופי. ב-1942 הרחיבה את מעשי ההצלה אל מעבר לים והקימה את ועד ההצלה למען בחורי הישיבה בשנחאי. בהמשך ניסו רחה ויצחק לסייע לרבנים ולתלמידי ישיבות שנתקעו בשנגחאי. הם פנו במודעה למתפללי בית הכנסת שיתרמו כספים להצלת 400 בחורי הישיבה משנחאי ומשפחותיהם, יותר מ-1,000 איש. היהודים שעלו לתורה בשבת התבקשו לתרום בעין יפה. על החתום היה "הוועד להצלת הפליטים היהודיים בשנחאי", והמזכירה הייתה רחה שטרנבוך. בשנות המלחמה הרחיבו בני הזוג את פעולות ההצלה שלהם ויזמו מפעלים רבים, ובכללם הצלת יהודים בעלי דרכונים דרום-אמריקניים, קיום קשרים עם מנהיגים יהודים בצ'כוסלובקיה ובהונגריה ומעקב אחר ידיעות על התפתחויות הנוגעות ליהודים בשטחי אירופה הכבושים בידי הגרמנים. בספטמבר 1942 הודיעו רחה ויצחק למנהיגים יהודים בארצות הברית על גירושים רבי היקף מגטו ורשה וקראו להם להזעיק את עזרת מנהיגי ארצות הברית. רחה ויצחק נטלו חלק במשא ומתן, שבסופו ניצלו 1,002 יהודים מטרזינשטט והגיעו לשווייץ בפברואר 1945. אחרי המלחמה הייתה רחה פעילה מאוד בהצלת ילדים יהודים ממשפחות ומבתי חולים לא יהודיים וכן ממנזרים בפולין. רחה הרחיבה את הארגון והגיעה להסכם גם עם ועד ההצלה בארה"ב. כדי לצבור כוח השפעה רב יותר הפך הארגון לוועד הצלה של פליטים יהודיים בארצות זרות, ולמעשה רק הזוג שטרנבוך עמד בראשו. כמוסד רשמי היה קל יותר לשלוח חבילות ליהודים בגרמניה, פולין, צ'כוסלובקיה וגם למסתתרים בקרב הגויים. החבילות הגיעו לורשה, לודז', טרזינשטט ואפילו לבירקנאו עד אמצע 1943. ארגון זה היה היחידי שהשלטונות הנאציים התירו לו ליצור קשרים עם ועד ההצלה בארצות ניטרליות זרות ועם הצלב האדום הבין-לאומי. נגד רחה נפתח משפט בשווייץ. היא הואשמה במתן שוחד ובשותפות לדבר עבירה. העבירות הופרכו אחת לאחת באמצעות עורך דינה. בסופה של תקופה קשה זו זוכתה מחוסר הוכחות, ואת הוצאות המשפט שילם בית המשפט. למרבה האירוניה, התובע עצמו, שבמשך שלוש שנים ייצג את שווייץ נגד רחה, תרם מאה פראנקים שוויצריים תרומה אישית למאמצי מפעל ההצלה שלה. כשלוש שנים נמשכו משפטה ומאסרה של רחה, ובמהלכן לא פחדה לספר על מעשיה, אולם לא ניאותה בשום אופן להלשין על ולהסגיר את חבריה לפעילות.