מצילים.ות - נ
אליהו נארושביץ'
אליהו נארושביץ' נולד בבלרוס. בין הראשונים שנשלחו בראשית אביב 1942 מטעם ארגון המחתרת לפעולה ביערות, לקבוצת לפידוס, שם הצטיין. לפני צאתו לפעולה ביער עבד בקומיסריאט הכללי ושם הציג עצמו כבן תערובת (מישלינג). הוא היה "בריגאדיר" (מנהל עבודה) ו"קאלאנען-פירער" (על שרוול מעילו ענד סרט לבן ועליו כתוב בגרמנית "קאלאנען-פירער" – מנהל עבודה). הוא ניצל את תפקידו כ "קאלאנען-פירער" על מנת להבריח יהודים ליערות. הטיל על שני יהודים שהועסקו כספרים לגנוב ממשרד מזכירת בתי המלאכה אישורים לעבודה ביערות ולהחתימם בחותמות הנדרשות. התהליך היה כזה: בבוקר השכם, בשעה 06:00, היתה נכנסת מכונית אל הגטו, יחד עם שאר המכוניות שהוציאו יהודים לעבודה. בגטו עמדו כבר האנשים מוכנים בכמה מקומות, כשבידיהם כלי עבודה לכריתת עצים: משורים, גרזנים ואתים. הנהג היה נוצרי ועימו נסע המלווה, נאשורוביץ, במכונית של הקומיסריאט. בניגוד לתעודות שהונפקו ל"עובדים", תעודותיהם של הנהג ושל נארושביץ', המלווה, היו אמיתיות ומקוריות. היוצאים אל היער צויידו בכלי נשק, שהוסתרו במכונית והוסוו היטב. המרחק מן העיר אל היער היה 40 ק"מ. וולודיה, הנהג, היה מגיע לעבודה עם המכונית, ואחרי כמה נסיעות היה נארושאביץ' נשאר ביער ומניח לוולודיה להוביל את האנשים. רק וולודיה ידע היכן מחכים לו. הפרטיזנים היו חוברים אליו, קולטים את האנשים והוא היה חוזר העירה. בדרך זו הוברחו צעירים וצעירות יהודיים רבים אל היערות.
אפרים וציפורה נדב
אפרים נדב נולד בהונגריה בשנת 1923. ב-1939 הצטרף למכבי הצעיר, וכעבור שנה עבר עם קבוצת חברים לשומר הצעיר. בשנת 1941, עם קבלת תעודת הבגרות, למד מסגרות בניין ועבד במקצוע זה. בדצמבר 1943 גויס לפעילות תנועתית. ביום כניסת הגרמנים להונגריה במרץ 1944 שהה בבודפשט בחופשת מחלה. לפי הוראת תנועתו ירד למחתרת וצויד בתעודות מזויפות. הוא נשלח לערי השדה – דברצן, נ'ירבאטור, נ'יראג'האזה, קישווארדה, מישקולץ ועוד – כדי למסור ליהודים תעודות אריות וכסף, לתת להם הנחיות כיצד לברוח ולהביא להם מידע על המתרחש. בתחילת יוני 1944 עבר את הגבול לרומניה בהנחיית משה אלפן. שרד ועלה לארץ ישראל בנובמבר 1944 עם רעייתו ציפורה והצטרף לקיבוץ נגבה. נמנה עם פעילי העמותה לחקר תנועות הנוער הציוניות בהונגריה. זכה בעיטור העוז מטעם ממשלת הונגריה על פעילותו למען הצלת יהודים בתקופת השואה. זכה באות המציל היהודי, מפעל משותף של המרכז העולמי של בני ברית ירושלים והוועדה להוקרת גבורתם של המצילים היהודים בשואה. ציפורה נדב נולדה בהונגריה בשנת 1925. בגיל עשר הצטרפה לתנועת השומר הצעיר. בשנת 1943 עברה לבודפשט, עבדה לפרנסתה והייתה חברה בקבוצת בוגרים, ביניהם אפרים, לימים בעלה. אחרי כניסת הגרמנים להונגריה במרץ 1944, הצטיידה בתעודות אריות ולפי הוראת התנועה ירדה למחתרת. שכרה דירה יחד עם אפרה, בכיסוי של בורחים מערי השדה מפחד הצבא האדום הקרב. יצאה לשליחויות לערי השדה והביאה עמה תעודות מזויפות, כסף והנחיות בריחה. ביוני 1944 עברה יחד עם אפרה את הגבול לרומניה. שרדה ועלתה לארץ בנובמבר 1944 עם בעלה אפרים והצטרפה לקיבוץ נגבה. זכתה בעיטור העוז מטעם ממשלת הונגריה על פעילותה למען הצלת יהודים בתקופת השואה. זכתה באות המציל היהודי, מפעל משותף של המרכז העולמי של בני ברית ירושלים והוועדה להוקרת גבורתם של המצילים היהודים בשואה.
צבי נדיבי
צבי נדיבי נולד בהונגריה בשנת 1924. חבר תנועת הנוער הציוני. ברח מן השירות לעבודת כפייה. פעל להצלת חבריו כשהוא מתחזה, לבוש במדי חייל הונגרי ובמדי איש צלב החץ. בזכות הופעתו החיצונית הארית, עיניים כחולות ושערות בהירות, הצליח לשחרר יהודים ממצעד המוות. צבי סיפק ציוד ותעודות מזויפות למסתתרים היהודים בבונקרים. נתפס על ידי הגסטפו, הובא למלון בג'סטיק בבודה, נחקר ועונה, אולם חברי תנועתו הצליחו לשחררו. הוא המשיך בפעילות מחתרתית עד כיבוש העיר בידי הצבא האדום. שרד ועלה לארץ ישראל. זכה בעיטור העוז מטעם ממשלת הונגריה על פעילותו למען הצלת יהודים בתקופת השואה. זכה באות המציל היהודי, מפעל משותף של המרכז העולמי של בני ברית ירושלים והוועדה להוקרת גבורתם של המצילים היהודים בשואה.
יהושוע נויבירט
יהושע נויבירט נולד בהונגריה בשנת 1924. היה חבר תנועת מכבי צעיר. ב-1943 הצטרף יהושע לתנועה בעקבות אחותו חנה עצמון. לאחר פלישת הגרמנים להונגריה במרץ 1944 שימשה דירת אחותו בבודפשט מקום התכנסות של חברי התנועה שפעלו במחתרת, מקצתם פליטים מסלובקיה. הפעילות כללה זיוף תעודות וחלוקתן ופעולות אחרות. במאי 1944 גויס יהושע לפלוגה לעבודת כפייה. הוא ברח בעזרת תעודות מזויפות וכסף שקיבל מחברת תנועתו שבאה למחנה שבו שהה, והגיע לבונקר בפרוור של בודפשט. בסוף נובמבר התגלה הבונקר ויושביו נתפסו ונכלאו בבית הסוהר הצבאי המרכזי בשדרות מרגיט. יהושע שוחרר עם קבוצת חברים בפעולת הצלה נועזת של חברי המחתרת. הגיע לבית מוגן ושם שוחרר. אחרי השחרור עסק באיסוף ילדים יהודים ממקומות מסתור ומן הגטו וטיפל בקליטתם בבתי ילדים. היה פעיל במסגרת ארגון הבריחה להעלאת שארית הפלטה לישראל. שרד ועלה לארץ ישראל. זכה באות המציל היהודי, מפעל משותף של המרכז העולמי של בני ברית ירושלים והוועדה להוקרת גבורתם של המצילים היהודים בשואה.
אלה נייבורג
אלה נייבורג נולדה בפולין. היתה חברה בתנועת בית"ר. לפני המלחמה פעלה רבות בקרב הנוער המתבולל והביאה אותו לבית"ר. אלה ידעה הרבה שפות ואף למדה רפואה. חודשים ספורים לפני פרוץ המלחמה, החלה לעבוד בוורשה כרופאה במחלקה הכירורגית בבית החולים צ'יסטה, תוך שהיא ממשיכה את פעילותה בתנועה. עם פרוץ המלחמה המשיכה בעבודתה כרופאה, אולם משהחלה מחתרת אצ"י להתארגן הצטרפה אליה. אלה פעלה כקשרית מטעם המחתרת. היא הצליחה לקשור קשרים עם גופים רפואיים בצבא הגרמני ובגסטאפו, במטרה לרכוש את אמונם ולהשיג מהם מידע חשוב עבור המחתרת. כך היא סיפקה למחתרת ידיעות, נשק, ואף תרופות מבית החולים. היא סייעה לאנשי המחתרת שיצאו מהגטו והקימה נקודות מסתור של אצ"י בצד הארי בזמן מרד גטו ורשה באפריל 1943. תוך כדי לחימה, אלה סייעה לפצועים שהגיעו מהקרבות. אלה נפלה בקרב במהלך המרד.
זלדה טרגר ניסנילביץ'
זלדה טרגר נולדה בליטא בשנת 1920. בילדותה עברה למזרח פולין. בימי המלחמה פעלה כקשרית במטה הפרטיזני הפולני. בנעוריה הייתה זלדה חברה בתנועת השומר הצעיר. בגיל 16 נרשמה ללימודי גננות ובתום הלימודים יצאה לחוות הכשרה בצ'נסטחובה. עם פרוץ המלחמה חזרה לווילנה, ובספטמבר 1941 הועברה לגטו עם יהודי העיר. זמן קצר לאחר מכן הצליחה להימלט מהגטו והסתתרה בעיר במסווה של נוצרייה. במרץ 1942 חזרה לגטו מרצונה והצטרפה למחתרת היהודית. לאחר שהתמקמו ביער נשלחה זלדה לקשר בין גדוד הפרטיזנים לאנשי המחתרת בווילנה. משימתה העיקרית כקשרית הייתה להציל קבוצות יהודים שהחליטו לברוח מן המחנה, להביאם ליער ולהעביר לפרטיזנים תרופות. זלדה הייתה צנומה, קטנת קומה ובעלת שיער זהוב. תוך סיכון חייה היא הסתננה 18 פעמים ליחידות הצבא הגרמניות והעבירה נשק, מידע וספרות תעמולה. היא אף חדרה למחנות ההסגר והצילה רבים. הביאה עשרות כלי נשק מהעיר לפרטיזנים. פעמיים נפלה לידי הגסטפו, פעם אחת לידי המשטרה ופעם לידי הפולנים הלבנים, אך הודות לקור רוחה ונחישותה הצליחה להימלט. באחת הפעמים ניצלה בעור שיניה. וכך כתבה: "ניחוחות האביב מורגשים כבר באוויר. ביער אתה חש עצמך בן חורין, לא כלוא בין חומות בסמטאות צרות ומול עיניך פנים תאבי רצח. הינך לוחם בין לוחמים. ובכל זאת המחשבות מטרידות ואין מהן מנוס. אתה רואה לפניך את הגטו, את האנשים אשר לא זכו לשרוד ולהגיע עד כאן. אך מחר מוחרתיים גם אתה עלול ליפול בקרב. אולם יש הבדל – אתה כבר זכית להשיב מלחמה." לאחר השחרור חברה זלדה לקבוצה קטנה של חברי תנועת השומר הצעיר ששמו להם למטרה לגאול יהודים מארצות ההרג ולהביאם לארץ ישראל באופן בלתי חוקי. שרדה ובשנת 1946 עלתה לארץ.
בנימין בנו ניקרק
בנימין בנו ניקרק נולד בהולנד בשנת 1906. איש עסקים, ניהל את הכספים של ארגון CDJ עד דצמבר 1943, והיה ראש מחלקת הילדים. בשנת 1943 עבד בארגון "הולנד-פריז", קבוצה מחתרתית שפעלה להעביר פליטים בעיקר יהודים מצרפת לשוויץ ובכך הציל את חייהם של יהודים רבים. באחת הפעולות שעבד בהן במרץ 1944, נעצר ניקרק בפריז ונשלח למחנה "נינגמה" ליד המבורג ושם נפטר. זכה באות המציל היהודי, מפעל משותף של המרכז העולמי של בני ברית ירושלים והוועדה להוקר ת גבורתם של המצילים היהודים בשואה.
שבתאי נמט
שבתאי נונו נמט נולד בהונגריה בשנת 1925. חבר תנועת בית"ר. עם כניסת הגרמנים להונגריה במרץ 1944, ברח לבודפשט בעזרת תעודות מזויפות שקיבל מחברי תנועתו. עסק בפעילות מחתרתית מגוונת: הכנת תעודות מזויפות, הקמת בונקרים והבאת חברים מערי השדה לבודפשט. ביולי 1944 הופיע מאמר בעיתון בעיר הבירה ובו תמונתו, בציון העובדה שהוא עוסק בזיוף תעודות וכי המשטרה מחפשת אחריו. שבתאי גר בבונקרים שונים ודאג להספק ת מצרכים לשוהים בהם. בחודש דצמבר 1944 עבר לבית הזכוכית ברחוב ואדאס ושם השתחרר. שרד ועלה לארץ ישראל בשנת 1949. זכה בעיטור העוז מטעם ממשלת הונגריה על פעילותו למען הצלת יהודים בתקופת השואה.
אלכסנדר נתן
אלכסנדר נתן נולד בהונגריה בשנת 1907. חבר תנועת הציונים הכלליים. לפני פרוץ המלחמה היה קצין בצבא ההונגרי. פעל בבית הזכוכית ברחוב ואדאס 29, בו מצאו מקלט צעירים יהודים רבים ששוחררו או ברחו משירות עבודת הכפייה, חלקם היו חמושים. נתן וחבריו פרצו את הקיר המשותף למרתף הבית הסמוך, ששימש כמשרד התאחדות הכדורגל ההונגרית ועמד עתה ריק, והעבירו לשם חלק מן הצעירים. כאשר הפשיסטים ההונגרים פרצו אל בית הזכוכית והוציאו לרחוב כ-1,500 יהודים מבין יושביו כדי להובילם אל נהר הדנובה ולירות בהם, היו מוכנים הצעירים החמושים לפרוץ החוצה ולשחררם. נתן, שהיה מפקדם, עיכב בעדם, ואמנם שיקוליו היו נכונים, משום שהיהודים, בסופו של דבר, הוחזרו לבית, ובהחלטתו מנע שפיכות דמים. אחרי השחרור היה מנהל המשרד הארצישראלי בבודפשט. שרד ועלה לארץ ישראל. זכה בעיטור העוז מטעם ממשלת הונגריה על פעילותו למען הצלת יהודים בתקופת השואה.